האם תיקון 8 לחוק רישום קבלנים יעזור למנוע פשיעה מאורגנת?

ענף הבנייה בישראל הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק, אך הוא גם אחד התחומים הפגיעים ביותר להשפעת גורמים עברייניים. לאורך השנים דווחו מקרים רבים בהם ארגוני פשיעה חדרו לענף באמצעות חברות קבלניות, גביית דמי חסות, הפעלת עובדים לא חוקיים, הלבנת הון ואף השתלטות על מכרזים ציבוריים.

במטרה להיאבק בתופעה ולהגביר את השקיפות בענף, נחקק תיקון 8 לחוק רישום קבלנים אשר נועד לחזק את כלי הפיקוח של רשם הקבלנים ולהרחיב את האפשרות לשלול או לבטל רישום קיים במקרים בהם מתעורר חשד לפעילות פלילית או קשרים עם גורמי פשיעה. יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד טל בייצר, עורך דין לענייני רישום קבלנים, מהם עיקרי תיקון 8 לחוק רישום קבלנים והאם הוא החוק שבאמת יעזור למנוע פשיעה מאורגנת בישראל.

מה כולל תיקון 8 לחוק רישום קבלנים?

על פי עו"ד טל בייצר,  חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, קובע אילו קבלנים רשאים לבצע עבודות בנייה בסיווגים ובהיקפים שונים, ומי יכול לגשת למכרזים ממשלתיים וציבוריים.

עד תיקון 8 לחוק רישום קבלנים, עיקר הדגש של רשם הקבלנים היה על בחינת ההיבט המקצועי – כלומר האם לקבלן יש את ההכשרה, הניסיון והיכולות לבצע פרויקטים. עם זאת, התברר כי הקריטריונים הללו אינם מספיקים כדי למנוע מגורמים עברייניים להקים חברות קבלניות פיקטיביות או להשתלט על מכרזים ציבוריים, כך שבמסגרת התיקון, הורחבו סמכויותיו של רשם הקבלנים כך שיוכל:

1. לסרב לרשום קבלן חדש אם קיימת אינדיקציה לזיקה שלו לפשיעה מאורגנת, לעבירות חמורות או לשותפים עסקיים עברייניים.
2. לשלול או להשעות רישום קיים של כל קבלן רשום שכבר מופיע בפנקס הקבלנים, אם מתברר שהוא קשור לארגוני פשיעה או לעבירות כלכליות חמורות.
3. לקבל מידע מגורמי אכיפה – משטרה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד – כדי לגבש החלטות בעת הליך רישום קבלנים או בעת שלילה של רישיון קבלן רשום.
4. להרחיב את השקיפות על בעלי מניות, שותפים ודירקטורים בחברות קבלניות.

על פי עו"ד טל בייצר,  מטרות המחוקק הן להגן על כספי הציבור, לצמצם את תופעת דמי החסות, למנוע הלבנת הון ולחזק את אמון הציבור בקבלנים שמוצגים בפנקס הקבלנים.

האם התיקון באמת יעזור למנוע פשיעה מאורגנת בישראל?

מצד אחד, יש לו יתרונות ברורים:

• כלי משפטי חזק – הרשם יכול לשלול רישום גם אם לא הייתה הרשעה פלילית, אלא די בחומר מודיעיני מהימן.
• שיתוף פעולה עם גורמי אכיפה – מידע מהמשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון מעניק תמונה רחבה יותר על פעילות הקבלן.
• הרתעה – עצם הידיעה שגורמי אכיפה בוחנים את הרקע של בעלי חברות עשויה להרתיע ארגוני פשיעה.

מצד שני, יש גם אתגרים וחסרונות:

• קושי ראייתי – לעיתים קשה להוכיח קשר ישיר בין קבלן לבין ארגון פשיעה ובמיוחד אם נעשה שימוש באנשי קש.
• חשש לפגיעה בחפים מפשע – שימוש במידע מודיעיני לא מבוסס עלול להוביל לפגיעה בקבלנים שאין להם עבר פלילי ממשי.
• היקף הפיקוח מוגבל – רשם הקבלנים אינו יכול לעקוב אחרי כל קבלן בכל פרויקט, במיוחד כאשר חלק מהפעילות הלא חוקית מתבצעת "מתחת לרדאר".

לסיכום, תיקון 8 לחוק רישום קבלנים הוא צעד חשוב וחיובי במלחמה נגד הפשיעה המאורגנת בענף הבנייה. המחוקק מספק לרשויות האכיפה כלים חדשים ויעילים יותר לבדיקת קבלנים והטלת סנקציות –אך, כדי שהתיקון יצליח באמת לממש את ייעודו, נדרשת אכיפה קפדנית, הקצאת משאבים מתאימים ושיתוף פעולה בין רשויות שונות (כגון המשטרה, רשות המסים ומשרד הבינוי והשיכון).

בסופו של דבר, ניתן לומר כי תיקון 8 לחוק רישום קבלנים מהווה נדבך חשוב במערך רחב יותר של צעדים למניעת פשיעה בענף הבנייה – והוא בהחלט עשוי לצמצם את חדירת גורמי הפשיעה, אך לא להעלימה לחלוטין.